רש"י על מנחות ק״ט ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על מנחות ק״ט ע״ב:י״ג רש"י על מנחות ק״ט ע״ב:ט״ו »

1 מנחות פתח ↗

בִּקְּשׁוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לְהׇרְגוֹ, רָץ מִפְּנֵיהֶם, וְרָצוּ אַחֲרָיו. הָלַךְ לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם, וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ, וְהֶעֱלָה עָלָיו לְשׁוּם עֲבוֹדָה זָרָה. וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ חֲכָמִים בַּדָּבָר, אָמְרוּ: מָה זֶה שֶׁלֹּא יָרַד לָהּ – כָּךְ, הַיּוֹרֵד לָהּ – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

2 מנחות פתח ↗

14 זה שלא ירד לה - שמעי שלא ירד לה לגדולה כך נתקנא באחיו:

15 היורד לה על אחת כמה וכמה - שאין מורידין אותו שלא יקלקל עצמו:

« רש"י על מנחות ק״ט ע״ב:י״ג רש"י על מנחות ק״ט ע״ב:ט״ו »